הודעות לעיתונות

איך סטארטאפ ישראלי פותר את האתגר של שיווק תוכן לחברות בשוק שמגלגל מיליארדים

בשלב הזה רבים כבר הפנימו את העובדה שהפרסום המסורתי הופך פחות אפקטיבי משנה לשנה. בעולם מותגים רבים החלו להקים אתרי תוכן, מגזינים דיגיטליים או בלוגים, אך אתגר החזר ההשקעה ומורכבות התפעול ממשיכים להוות חסמים. סטארטאפ חדש תוקף את הבעיה מכיוון חדש. הזדמנות השקעה

מתעניין בהשקעה>>

בעולם השיווק מפמפמים את המנטרה שתוכן הוא מלך. אם כך, איך קרה שמתייחסים למלך בחוסר כבוד כזה? למה אנחנו מתכוונים? היכנסו לכל אתר שיווקי שמייצר "תוכן" וקראו את הכתבות. אתם יודעים מה, פשוט עיינו בהמלצות התוכן שמופיעות בתחתית כתבות באתרים הגדולים ("אולי יעניין אתכם…").

תוכן שיווקי. מרתק זה לא

האם הכתבות האלה מעניינות בעיניכם? האם צלחתם את הפיסקה הראשונה ומעניין אתכם לקרוא עוד?

אם ביקרתם בכתבה שיווקית כזו וגללתם למטה תוכלו להבחין בתופעה נוספת: העדר תגובות, שיתופים וכל עדות לאינטראקציה של הקהל עם התכנים האלה. אם יש עדות ברורה יותר לחוסר העניין של הקהל בהם היא זו.

PQ Media צופה כי עד 2019 חברות ישקיעו בשיווק תוכן סכום כולל של יותר מ-300 מיליארד דולר ברחבי העולם. משווקים משקיעים כבר היום חלק גדול מהתקציב שלהם עבור הפצת התוכן אך לא משקיעים די חשיבה באסטרטגיית התוכן ובייצור תוכן שיעודד את מעורבות הקהל. וזה לא אתגר פשוט בכלל.

כאשר מתייחסים לשיווק תוכן אחת הדוגמאות שעולות תמיד היא אתר קוקה קולה, שבשנת 2013 עבר מתיחת פנים משמעותית כאשר הפך לאתר תוכן לכל דבר. אלא שמארק היגינסון, שכותב ב– Sparksheet, בדק ומצא כי רוב הכתבות באתר זוכות למספר זעום של שיתופים ותגובות וכי "שני שלישים מהפוסטים לא זוכים לתגובות כלל". זה מעיד כי, לדבריו, גם עסקי הפאבלישינג של קוקה קולה לא משיגים את מטרתם "כאשר אחד המותגים הגדולים בעולם לא זוכה לאינטראקציות עם הקהל דרך חלון הראווה הראשי שלו".

אבל למה ללכת רחוק? קסטרו פתחה לפני כמה שנים את "קסטרו מגזין" באתר שלה. יוזמה חיובית בעיקרה של יצור תוכן שוטף שימשוך קוראים לאתר קסטרו, כאשר בדרך זו אפשר לגרום להם להפוך אותם לחברים ולהניע אותם לקניה. אך כאשר קוראים את התכנים האלה מבינים שרמת המעורבות הקהל עמן נמוכה עד לא קיימת: מעט מאוד תגובות, מעט שיתופים.

מפמפמים לנו שמותגים צריכים להפוך לפאבלישרים, לגופי תוכן, אם הם רוצים להפוך את קהל היעד שלהם מזרים לחברים שנמצאים עמם במערכת יחסים 365 יום בשנה.

אך היגינסון שם את האצבע על שתי בעיות עיקריות בפאבלישרים שהם מותגים:

  1. אתר המותג לא נתפס ולא יכול להיתפש כיעד תוכן משמעותי שאנשים יתייחסו אליו ויהיה בעיניהם אוטוריטה. לשם כך יש להקים מותג תוכן נפרד ולבנות את הקהילה שלו במשך תקופה – אתגר לא פשוט אפילו לתאגידים.
  2. ייצור תוכן באופן שוטף, בכמות ובאיכות מספקת, כך שמספיק אנשים יתעניינו בו, והוא יעורר בהם השראה כדי לשתף ולנהל דיון, זו משימה תובענית במשאבים, הן פיזיים והן מנטליים. תשאלו את תעשיי ת הפאבלישינג שעוסקת רק בכך. בקיצור, בפעם הבאה שמשווק יטיף לכם שמותגים חייבים להפוך לפאבלישרים תשאלו אותו מתי הוא עשה את זה בפעם האחרונה.

הכירו את BeMedia, הסטארטאפ שהופך מותגים לפאבלישרים באמצעות יצירתיות ההמונים

BeMedia, הסטארטאפ שאני שותף לו בשנה האחרונה, התייחס לאתגרים שצוינו מעלה כנקודת מוצא, וכך יצאנו לדרך כדי להתייחס לבעיה המהותית שתטריד יותר ויותר משווקים וגם פאבלישרים – איך מייצרים תכנים בהיקף גדול עם רמת מעורבות גבוהה כדי לשפר מהותית את האפקטיביות של שיווק התוכן?

עמד לנגד עינינו תרחיש של חברת תעופה שמפעילה טיסות למגוון יעדים בדרום אמריקה. חלק מהתיירים מייצרים תכנים מעולים – סיפורים, כתבות, תמונות וסרטונים מיעדים אלה, אך התכנים מפוזרים ברשתות חברתיות – אינסטגרם, סנאפצ'ט, פייסבוק, ווטסאפ וכו'. כמו כן, תכני הגולשים לא אחידים ברמתם – חלק מאיכות הצילומים לא טובה. אם יבקשו בחברת התעופה לסנן את התכנים האיכותיים מהקהל, לדאוג לקבל רשות להשתמש בהם וכו' – כל זה יגזול מהם המון זמן ואנרגיה.

להזמין תכנים על בסיס יצירתיות ההמונים

BeMedia היא פלטפורמה שתאפשר לחברת התעופה להזמין מיצרני תוכן שמסווגים כ"מטיילי אקסטרים" ודורגו במערכת ברמת מעורבות גבוהה את התכנים הרלוונטיים ביותר עבורם – כתבות, תמונות וסרטונים – בין אם כאלה שפורסמו בעבר או חדשים שיוכנו עבורם. ככל שיותר אנשים יצירתיים בעלי ידע רלוונטי ייענו לאתגר התכנים שיתקבלו יהיו המיטב של חוכמת הקולקטיב.

את התכנים האלה יוכל המפרסם להזמין בפורמט של אתגרי תוכן והוא יקבל אותם בחשבון שלו ב-BeMedia כך שיתאפשר לו להטמיע או לשתף את התוצר של יצירתיות ההמונים בנכסי התוכן שלו בקלות.

בדרך זו המזמין יקבל את התכנים האפקטיביים ביותר, מרשת של יצרני תוכן מגוונים וממוקדים, שיהפכו את הנכסים של הלקוח לעדכניים ורלוונטיים.

ומה יצרני התוכן מקבלים? החל מהכרה וחשיפה ועד והטבות כמו קופונים וכסף עבור התכנים שלהם. מה שהם לא מקבלים ברשתות חברתיות.

לא הסתפקנו בכך והקמנו גם רשת של מפיצי תוכן שמתוגמלים עבור הפצת התכנים לאתר היעד. במילים אחרות, לאחר הפרסום אותם מפיצים רלוונטיים (במקרה הזה, גולשים עם ניסיון והבנה בעולמות נופש האקסטרים המתגוררים במדינות הרלוונטיות למפרסם) יוזמנו לשתף את הכתבות שפורסמו באתר הלקוח, כאשר המערכת יודעת לחשב כמה גולשים נכנסו לכתבות כתוצאה מהשיתופים שלהם ולתגמל אותם בהתאם. כך אנחנו הופכים אתרים שיווקים לדינמיים וקהילתיים.

שלב ב': הקמת נכסי תוכן

בשלב ב' בפיתוח BeMedia נשיק את האפשרות לכל חברה לפתוח מגזין תוכן קהילתי משלה באמצעות הפלטפורמה. במילים אחרות, במקום להזמין סדרת כתבות או תכנים שותפים שניתן להטמיע באתר, מפרסם יוכל להקים מגזין תוכן קהילתי שלם באמצעות בימדיה ולממשק אותו לדומיין שלו או לערוצי הסושיאל שלו, כך שתכנים מיצרני התוכן הטובים ביותר יזרמו לנכסים של המפרסם באופן אוטומטי ולאורך כל השנה.

בימים אלה יצאה BeMedia בגיוס כסף בהשקעות המונים באמצעות פיפלביז. הזדמנות השקעה בסכומים קטנים החל מ-10,000 שקל. מתעניין בהשקעה>>

גל מור, מראשוני ynet ומייסד "חורים ברשת", הוא סמנכ"ל התוכן של BeMedia.

אודות הכותב

גל מור

גל מור הוא מהמייסדים והעורך הראשי של BeMedia ו"חורים ברשת". גל הוא מאנשי התוכן הוותיקים והבולטים בתחום הדיגיטל. הוא היה כתב המחשבים הראשון של אתר ynet עורך ערוץ המחשבים ומנהל פיתוח התכנים באתר. בשנת 2016 ייסד את Bemedia, פלטפורמת מדיה באמצעות חוכמת ההמונים

Comments

comments

הוסיפו תגובה

הקליקו כאן כדי להגיב